פרשת בלק - אחדות העם

נועם פישר

 

 

 

פרשת בלק מתרכזת כולה במאבק הסמוי בין בלק בן ציפור מלך מואב מצד אחד ועם ישראל מצד שני, ובאמצע עומד בלעם בן בעור. "ויגר מואב מפני העם מאוד"[1] מדוע דווקא עתה נתמלא בלק חיל ורעדה מפני עם ישראל, וכי לא שמע על אודות מכות מצרים וקריעת ים סוף – "אילי מואב יאחזמו רעד"[2]? יותר מכך הרי ישראל לא חצו את גבולות מואב ונצטוו "אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה"[3]. מדוע דווקא כאשר בלק מחליט לפעול נגד עם ישראל הוא קורא לקוסם ולא למצביא גדול?

נשאלת השאלה על בלעם, מדוע היה צריך לראות את עם ישראל כאשר הוא מקלל, מדוע לא קילל אותם ממקומו? על שאלות אלו ננסה לענות בהמשך.

מדרש רבה מסביר מדוע הלך בלעם דווקא ל"שדה צופים" – "ויקחהו שדה צופים ראש הפסגה, ראש שיש פרצים שם, ששם מת משה שנאמר "עלה ראש הפסגה"[4], יש פרצה גדולה מזו שראה בנחשים והיה סבור ששם יכלו"[5].

וכן מובא בזוהר: "בזמן שנמסר לו לברך את ישראל, הסתכל בהם בעין רע, בכדי שלא יתקיימו הברכות "נאם הגבר שתום העין" שסתם עין טוב מהם שלא תחול עליהם ברכה"[6].

בכל המקומות הגבוהים שאליהם עולה בלעם לקלל את העם, הוא מנסה לחפש את הפרצה בעם. בלעם חשב לעצמו שעם בסדר גודל כזה לא יצליח לחנות בלי ריבים ומחלוקות ואת הפרצה הזאת בעם בלעם ניסה למצוא כדי לקלל את העם. אולם המחנה שראה בלעם היה בסדר מופתי ובצניעות וכל שבט חונה על דיגלו. כאשר ראה בלעם את ישראל כך אמר "מה טבו אהליך יעקב"
[7] . בלעם ראה את עם ישראל מאוחד.

אפשר על ידי רעיון זה לענות על השאלות מההתחלה. בלק לא רוצה להילחם בעם ישראל מלחמה פיזית אלא מלחמה דתית-רוחנית. חיים מוסריים המושתתים על חוקי התורה מלחיצים את בלק. לכן גם קרא בלק לקוסם שיחפש פרצה רוחנית בעם ולא מצביא.

ויהי רצון שיקוים בנו הפסוק: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא"[8] בשגשוגו של עם ישראל בארץ ישראל.



[1] במדבר פרק כ"ב פס' ג'.

[2] שמות פרק ט"ו פס' ט"ו.

[3] דברים פרק ב' פס' ט'.

[4] שם פרק ג' פס' כ"ז.

[5] פ"כ , י"ט.

[6] זהר ח"ג קמ"ז.

[7] במדבר פרק כ"ד פס' ה'.

[8] שם פרק כ"ג פס' כ"ד.