פרשת בהעלותך - נו נו נו

אבישי כהן





"ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה: וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה:

ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ה' ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך:ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל:[1]"

ויהי העם כמתאננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה:[2]

מובא בגמ': "תנו רבנן ויהי בנסע הארון ויאמר משה - פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות (אות "נ" הפוכה בהתחלה ובסוף) לאמר שאין זה מקומה" (רש"י: שפרשתנו עוסקת בהליכת המסעות ואלו פרשה זו ראויה להכתב בעניין הדגלים שבפרשת במדבר) ... רשב"ג אומר עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה (ויסעו מהר ה') לפורענות שנייה (ויהי העם כמתאוננים).[3]

ילקוט שמעוני מסביר מה קרא בפורענות ראשונה בדיוק: ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים לא אמר להם לישראל אלא מהלך יום אחד ונסעו על פי עצמן מהלך שלשה ימים בורחין שברחו מהר סיני כתינוק הבורח מבית הספר' שהיה ה' נותן להם מצות בכל יום.[4]

לפי הנאמר לעיל' פרשת "ויהי בנסע הארון" לא נכתבה במקום זה אל כדי להפסיק בין פורענות (של כתינוק הבורח) לפורענות (של המתאוננים). 

ונברר מדוע נבחרה דווקא פרשת "ויהי בנסוע" להפסיק בין פורענות לפורענות? ובנוסף ננסה להבין מה מסמלת אות "נ" בתחילת הפרשה ובסופה?

לאחר קריעת ים סוף ראינו אירוע דומה שבנ"י מתלוננים לאחר ג' ימים "ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים"[5]  ואח"כ נאמר " וילנו העם על משה לאמר מה נשתה"[6] והמכילתא מסביר זאת כך: שלא מצאו דברי תורה השם משולים למים שנא': "הוי כל צמא לכו למים"[7] ולפי שפרשו מדברי תורה שלושה ימים, לכך מרדו, לפיכך התקין עזרא שיהיו קוראים בשבת, שני ומישי כדי שלא ישהו שלושה ימים בלא תורה.

ונשאלת השאלה: עמ"י, לאחר שראה כ"כ הרבה ניסים גלויים, איך יתכן שיתלונן תמיד על כל בעיה, וכי לא היה להם בטחון הקב"ה שיושיעם כמו שהושיעם במקרים קשים יותר?!

אלא שעמ"י היה שקוע במ"ט שערי טומאה בשעת יציאתם ממצריים ורק שראה את כוחו של הקב"ה בעין כמו קריעת ים סוף אז "ואמינו בה'" אבל עצם גילויו של הרב"ה בטבע ע"י אמונה שכלית-על מוחשית זה לא היה בידם וכדי שאמונה כזו תבוא - צריך אך ורק את התורה ומצוותיה שמחנכת את האדם לתאמונה בכל מצב!

דבר זה מסביר גם המהר"ל בהקדמתו ל"תפארת ישראל" שעל מה אבדה הארץ על שלא ברכו בתורה תחילה דהיינו שלא למדו תורה לצורך ההדבקות בה' והכרתו שזהו הלימוד תורה-לשמה האמיתי לשם ה'.

ולכן דרשו חז"ל מכיוון שהלכו שלשה ימים בלא תורה "וילונו העם" וכדי לתת להם תורפה מידית לפני מתן תורה נאמר: "שם לו חק ומשפט ושם נסהו"[8] ורש"י במקום מפרש נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בה: פרה אדומה שבת דינים וכו'.

גם בפרשתינו נסעו שלשה ימים מהר ה' והפורענות שם כאמור היתה שברחו מלימוד התורה כתינוק הבורח מבית המדרש. ומכיוון שברחו שלשה ימים בלא תורה נכשלו בפורענות השנייה במתאוננים.

וכעצה לדורות לבל ניפול באותם פורעניות ובפורעניות בכלל צריך להפסיק באמצע ב"ויהי בנסוע הארון" - שזה מסמל את הוצאת ס"ת בימים שני, חמישי ושבת שלא יהיו שלושה ימים בלא תורה.[9]

וסימני ההפרשה באות "נ" הפוכה, כי האות "נ" מסמל נפילה כפי הנאמר בגמרא: "אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? - מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, דכתיב: "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"[10]... ױאמר רב נחמן בר יצחק: אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש, שנאמר "סומך ה' לכל הנפלים"[11] "[12]

ולכן אם רוצים לדעת כיצד לא ליפול, שסימן הנפילה הוא "נ" - והפך הנפילה היא "נ" הפוכה, צריך את "ויהי בנסע הארון"- שזה, כאמור, לימוד התורה.

ויהי רצון שנזכה להתעלות מעלה ע"י למוד התורה לשמה!

 

 



[1] במדבר פרק י פס' לג-לו

[2] במדבר פרק יא פס' א

[3] שבת קטו-קטז

[4] ילקוט רמז תשכט

[5] שמות פרק טו פסוק כב

[6] שם פסוק כד

[7] ישעיהו נה פסוק א

[8] שמות פרק טו פסוק כה

[9] מהרש"א שבת קכז

[10] עמוס ה' פסוק ב

[11] תהלים קמה פסוק יד

[12] תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ד עמוד ב