פרשת בלק - יצאת צדיק?

אבישי קראוס





פרשתנו פרשת בלק, עוסקת כמעט כולה בסיפור הניסיון של בלעם לקלל את עמ"י וכישלונו - ברכתו. אנסה לגעת דרך הפסוקים בדמותו של בלעם כפי שהיא מצטיירת מהתורה.

כאשר קוראים את פשט הפסוקים בפרשה - לכאורה נראה שבלעם פשוט צדיק תמים! שליחי בלק מגיעים לבקש ממנו לקלל את עמ"י - ותשובתו: "לינו פה הלילה, והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אליי"[1]. וכשה' אומר לו שלא ללכת הוא באמת לא הולך. אח"כ כשבאים שוב השליחים הנכבדים - אומר בלעם בפירוש "אם ייתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה'..."[2] אלא שבאותו לילה ה' אומר לו ללכת איתם - וזה בדיוק מה שהוא עושה.

נראה שבלעם הוא ממש "ילד טוב", מה שה' אומר לו הוא עושה ואומר לבלק ושליחיו. אם כן - מדוע נאמר "ויחר אף א-להים כי הולך הוא"[3]? ומדוע באים אליו בטענות לאחר הסיפור עם האתון? הרי הוא אומר מיד כנגלה לעיניו המלאך - "חטאתי... ועתה אם רעה בעיניך אשובה לי"[4]!

 

בקיצור - לכאורה נראה מהפסוקים שבלעם הוא צדיק תמים שמקיים כל מה שה' אומר לו לעשות ואפילו הוא מסביר את העניין הזה לבלק ושליחיו. א"כ מדוע נתפס בלעם בתור רשע כ"כ גדול?

המעיין ברש"י על הפרשה ימצא שבכל פעולה שבלעם עושה - רש"י מסביר את כוונותיו הזדוניות ואת רשעותו. מדוע? מתחזקת השאלה מכך שבפרשת מטות דואגת התורה לספר לנו שאת "בלעם בן בעור הרגו בחרב"[5] בזמן מלחמת מדין. משמע שאכן זה הגיע לו, אבל למה?

 

ננסה לקרוא את הפסוקים היטב. כאשר בפעם הראשונה מגיעים שליחי בלק לבלעם וה' מתגלה אליו - ה' פותח בשאלה - "מי האנשים האלה עימך"[6]. בלעם לא עונה לו בפשטות - ביקשו ממני לקלל את עמ"י. הוא מזכיר בתשובתו לה' את הטעם שאמרו שליחי בלק "הנה עם יצא ממצרים ויכס את עין הארץ..." - מה זה קשור? שאלו אותך למה לקלל? ה' לא מתייחס לסברות ולטעמים שבלעם מעלה, ועונה בצורה חד משמעית: "לא תאור את העם", "כי ברוך הוא"[7] יש לשים לב לכפילות: לא תאור, כי ברוך - אין בכלל על מה לדבר.

בפעם השנייה שבאים השליחים, אמנם אומר להם בלק שהוא אינו יכול לקלל "אם ייתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל עבור את פי ה'" אבל אם זה כך, מדוע הוא מציע להם לישון ולחכות לדבר ה'? הרי תשובת ה' היתה ברורה לחלוטין! משתי הנקודות האלה רואים דבר ברור - רצונו האישי של בלעם עצמו (בין אם זה הכסף המובטח, ובין אם שנאת ישראל) מנחה אותו. כאשר הוא נותן טעם לבקשת השליחים לקלל את עמ"י - הוא עושה זאת כלפי ה', כאילו הוא מנסה לשכנע את הקב"ה להסכים!

גם בפעם השנייה, מדוע בלעם בכל זאת נותן עוד צ'אנס? שוב, בלעם מנסה לרתום את הקב"ה לטובת רצונו האישי ומקווה שה' "יוותר לו". לכן אומר לו ה' "אם לקרוא לך באו האנשים - קום לך איתם"[8] - בא תלמד לקח על ניסיונך לכפות אותי לרצונותיך.

 

מה בעצם כ"כ חמור כאן?

 

המדרש (במדבר רבה) אומר על הפס' "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"[9]- בישראל לא קם אבל באומות העולם קם... ואיזה נביא היה להם כמשה זה בלעם בן בעור. ומייד אח"כ מונה המדרש כמה הבדלים שכן היו בין משה לבלעם מבחינת דרגת הנבואה. מה א"כ מתכוון המדרש לומר לנו?

 

משה, כידוע, היה עניו מכל אדם. כל מהותו של משה היא הביטול הגמור של רצונו כלפי רצון ה'. משה, שקיבל את הכוח הנבואי החזק ביותר השתמש בו רק לדבר אחד - להוריד ולהוציא לפועל את רצון ה'. בלעם קיבל כמשה כוח נבואי עצום אלא שהוא עומד בדיוק על הצד השלילי והמנוגד למשה - כל מה שמנסה בלעם לאורך כל הפרשה הוא לגרום לקב"ה להסכים או "לאשר" ו"לתת רשות" לרצונו האישי של בלעם - ההיפך הגמור למשה. האידיאולוגיה של בלעם מזכירה לנו מאוד את עמלק - הכל בידיים שלנו, הקב"ה גם אם הוא קיים, לא יכול להפריע, הכל מקרי. לכן גם אומר בלעם לבלק "אולי יקרה ה' אלי"[10] כשהוא בא לנסות לקלל. ואכן "ויקר א-להים"[11]. ה' שרואה את התנהגותו של בלעם שולח את המלאך לחסום את האתון, בלעם מכה את האתון ולבסוף כשמתגלה אליו המלאך אומר "חטאתי" - אך הוא לא מתכוון לחטאו הגדול - הכפירה בכך שה' פועל בעולם, הניסיון להוביל את המציאות ע"פ רצונותיו ותאוותיו ולא ע"פ הצו הא-לוקי, אלא לכך שהכה את האתון - והראיה- מייד אח"כ "אם רע בעיניך אשובה לי" - מה זאת אומרת אם רע בעיניך?! אלא כמו שרש"י אומר: "להתריס נגד המקום היא תשובה זו" - כל דרכו של בלעם היא כזו - מעשיו נובעים רק מרצונו וכל ניסיונותיו הם לכוף את רצון ה' לרצונו. בנקודה זו בלעם אפילו חמור מעמלק, כיוון שהוא יודע מיהו בורא עולם , ובכל זאת הוא פועל למען עצמו. ובאמת הלקח שלמד בלעם הוא בדיוק כזה - בלעם חשב שבסופו של דבר הוא יקלל אך ה' הראה לו מי מנהל את העניינים ומי רק שליחו של הבורא.

 

לפי זה מובן גם מדוע הרגו בנ"י את בלעם, והביטוי "הרגו בחרב" מזכיר לנו עוד אחד ששוסף כך - אגג, שהומת ע"י שמואל בחרב.

שנזכה להתקרב לענוותנותו של משה רבנו ולהיות שליחי רבש"ע, טהורים מכל פניה אישית ותאווה.

 

שבת שלום.

תודה לאריאל פריש שסייע לי בהבנת הדברים.



[1] במדבר פרק כ"ב, פס' ח'.

[2] פרק כ"ב, פס' י"ט.

[3] פרק כ"ב, פס' כ"ב.

[4] פרק כ"ב פס' ל"ד.

[5] פרק ל"א, פס' ח'.

[6] פרק כ"ב, פס' ט'.

[7] פרק כ"ב, פס' י"ב.

[8] פרק כ"ב, פס' כ'.

[9]  דברים פרק ל"ד, פס' י'.

[10] פרק כ"ג, פס' ג'.

[11] פרק כ"ג, פס' ד'.