פרשת שמות - אהיה אשר אהיה

שי לוי




בפרשתנו,מופיעה ההתגלות הראשונה של הקב"ה אל משה. בהתגלות זו ישנם פסוקים המצריכים בירור הן בדברי משה רבינו אל ה', והן בדברי ה' אל משה.

בפרק ג' פסוק י"ג נאמר: "ויאמר משה אל האלהים: הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלוהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם".


ה' עונה למשה בפסוק י"ד: "ויאמר אלהים אל משה: אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם. ויאמר עוד אלהים אל משה: כה תאמר אל בני ישראל: ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור".

יש לשאול שתי שאלות:

א. מה הכוונה בדברי משה על בקשת ישראל לשמו של ה', ומהי כוונתו של ה' ב"אהיה אשר אהיה".

ב. מה הקשר בין התשובה לשאלה?

ע"פ פירושו של "אור החיים", יש לפרש שהעם רוצה שמשה יביא לו משהו, שם עצם ממשי שיראה זו מטעם מי משה בא אליהם.


הקב"ה אומר למשה "אהיה אשר אהיה". השם שהם מבקשים הוא "אהיה", מלשון שהוא יהיה עם ישראל בעת צרתם (כמו טעם השם א-ל שדי שהקב"ה אמר לעולמו די).

 

בדומה ל"אור החיים", הסברו של ה"כלי יקר" זהה ביחס לשאלת העם, אך הוא מסביר את תשובת ה' באופן אחר. כשה' אומר למשה "אהיה אשר אהיה", הוא מדבר על מהותו הנצחית והאין סופית, שכאשר משה יסבירה לעם ישראל, לא יהיה לו צורך במציאת שם עצם.

         

פירוש "העמק דבר" של הנצי"ב מסביר את השאלה והתשובה באופן אחר:

כאשר משה אומר "מה שמו" הוא לא התכוון לשם עצם ממש, אלא לפעולתו של הקב"ה, כלומר באיזו דרך תתבצע הפעולה של גאולת ישראל. ויש לומר שבקשת העם בדרך שמשה מציגה, נובעת מתוך תפיסה 'שיעבודתית' שלא ראו את הדרך בצורה של השגחה ניסית, אלא בדרגת הטבע.

בתשובת ה' באמרו "אהיה אשר אהיה", מסביר ה"העמק דבר" שפעולותיו של הקב"ה הם בהתאם לפעולותיו של האדם. כלומר, הקב"ה יפעל למען עמ"י בהתאם להכנתם האמונית.

יש לשאול ע"פ זה למה נאמר "אהיה אשר אהיה" ולא "אהיה אשר יהיו"? אלא שכאן מסביר "העמק דבר" יסוד חשוב שמי שנותן לנו את הדעת להיות מאמינים בו ובכוחותיו הוא ה' יתברך, ה' ברא בישראל את הכוחות האמוניים המיוחדים ההופכים אותם לעמו, ובכך שישראל מוציאים את הכוחות הללו אל הפועל ומראים את דביקותם בה', אז הקב"ה פועל ועוזר להם בהתאם.


ביסוד זה אפשר להבחין במחזוריות המופיעה בספר שופטים שהיא: ישראל חוטאים, נענשים ע"י שיעבוד לאומה אחרת,בוכים ומתפללים לה', ה' שולח להם נביא שיעזור להם.

כלומר הקב"ה מוצא את הדרך לגרום להם להוציא לפועל את הדבקות הטמונה בהם ע"י גורם חיצוני כמו אומה המשעבדת אותם ודברים אלו שייכים גם בשעבוד  מצרים.

בפסוק ט"ו ממשיך ה' בתשובתו אל משה:

"ה' אלהי אבותיכם, אלהי אברהם, אלהי יצחק ואלהי יעקב"

יש לשאול למה הכפילות?

התשובה לכך היא באומרו "אלהי אבותיכם" הוא מורה לנו על השגחת האלוה,על האבות בדרך הטבע והפירוט בהמשך בא ללמדנו על ההשגחה ניסית שהייתה אצל כל אחד מהאבות, רק בבחינות שונות: אצל אברהם  הייתה השגחה ניסית במלחמה עם רודפיו. אצל יצחק ההשגחה הניסית הייתה בפרנסה, ואצל יעקב ההשגחה הייתה ביכולתו להשכין שלום.


הקשר בין השאלה לתשובה הוא ע"פ מה שאמרנו ש'שמו' הוא פעולתו. דבר זה מורה לנו על כך שעצם שליחותו של משה הראתה לנו שתהיה גאולה שנאמר: "אהיה שלחני אליכם". אך אופן הגאולה, ובאילו כוחות היא תיעשה, נתברר בעתיד בהתאם לפעולתם של בני ישראל. כפל הדברים שאנו מוצאים בפסוק "זה שמי לעולם, וזה זכרי לדור דור" מורה לנו על שתי ההנהגות של הקב"ה: הנהגה טבעית והנהגה ניסית.


דברים אלו אפשר למצוא גם במהר"ל, במדרש תנחומא, פרשת שמיני: "אמרת אלוה צרופה מגן הוא לכל החוסים בו". מסביר המהר"ל שכאשר נפש האדם דביקה בקב"ה, הקב"ה במובן מסוים, דבק בו, וממילא הוא מגן עליו ומסוכך עליו מפני הדברים המאיימים לפגע בו.

                                                                                       

שבת שלום!