מיקום: שבו"שים

מכתב השמיניסטים

מכתב השמיניסטים
הרב צפניה דרורי ראש הישיבה ורב העיר






                  הבה נברר יחד מדוע הישיבות התיכוניות, מעודדות יציאת תלמידים לשבוע ישיבה?
                  למה ללא שבו"ש קשה לתלמידים להחליט להתמסר לחיי תורה?
                  למה קשה לך להחליט באיזו ישיבה תמצא מבוקשך הרוחני והתורני?
                  ברוב הישיבות התיכוניות הרקע המשפחתי של התלמידים לא מכוון דווקא להמשך לימוד תורה אחרי התיכון.
                  ההורים, והתלמידים כאחד רואים בישיבות התיכוניות מקום לרכישת השכלה רחבה עם לימוד ויראת שמים.
                  כיוון שכך, רק מעטים בישיבות התיכוניות שקועים בלימוד עיוני תורני.
                  שעות ה"סדר" מעטות ולכן בחורים בני שמונה עשרה עדין תוהים, אם מסוגלים הם לשקוע בלימוד תורה?
                  לאור זאת הרי אין דרישה ברורה בלבו של תלמיד להתגדל בתורה וממילא יכולתו לבחור, להחליט, על המקום
                   הראוי לו- קשה עליו מאוד.
                   גם אם מקבל הדרכה מר"מ אהוב, גם זו אין בה בכדי לתת בידו כלים לבחור את המתאים לו ביותר.
                   כתוצאה מכל האמור, היציאה לשבו"ש בתוך ה"שמינית" חשובה מאוד.
                   השבו"ש הינו כלי נפלא עבורך להכנס תוך שבוע, לעולם שכולו לימוד ואמונה. להרגיש בשבוע זה את האמת
                   התורנית הנושבת בישיבה, להבחין בעצמך, בבירור, האם הכוחות הפנימיים שבך מתעוררים ומוצאים את
                   מבוקשם באותו מקום וגם להפך.
                   בשל הסיטואציה הזו חייבות ישיבות ההסדר לשלב את השבוש"ים בחיי הישיבה, באופן שיצליחו בשבוע אחד
                   לטעום מהמאפיין האמוני שלהן, ומעומק העיון שלהן. הישיבות חפצות לערבם אישית עם בני הישיבה באופן
                   שיתחברו אל חיי השקידה של הישיבה ואז יחושו, כחלק מהחיים והשמחה המרוממים של החבורה הלומדת,
                    (כל זאת בתוך 4 ימי לימוד ושבת אחת.).
                    זה נראה מוגזם לכאורה, אך אפשרי בזעיר אנפין.
                    לעומת זאת מוכרחים להדגיש לשבוש"ים, ויותר מזה למחנכיהם המסורים, שכל תלמיד המגיע לשבו"ש קצר
                    של יומיים, ומדלג מישיבה לישיבה, מפסיד את ההזדמנות, לטעום טעם אמיתי של ישיבה.
                     בכך ייתכן והוא מפסיד לדעת את דרכו בעתיד, להיות בן תורה או לגדול כתלמיד חכם ומנהיג בחיי האומה.
                     תלמיד הבוחר בחיי "ההסדר" כאידאה עמוקה, יזכה לרומם את צבא ישראל וכוח לוחמיו ולמלא את
                     התקוות של הפיקוד   בצה"ל, המזדהה עם יחודו של ה"הסדר", בבנין כוחותיו.